הגיטרה הברזילאית אינה רק כלי נגינה, אלא שער
לעולם מוזיקלי עשיר ומרתק. כמורה לגיטרה ברזילאית וכמי שנסע מספר פעמים לברזיל כדי
להעמיק את הידע שלו, אני מוצא את עצמי נשבה בקסמה של המוזיקה הברזילאית שוב ושוב.
מה שמייחד את הגיטרה הברזילאית הוא השילוב
המופלא בין ריתמיות מורכבת לבין הרמוניה עשירה. בניגוד לסגנונות אחרים, המוזיקה
הברזילאית מתאפיינת בדגש על הסינקופה – המקצבים שבין הפעמות – מה שיוצר תחושה של
זרימה וריקודיות מתמדת.
יד ימין בגיטרה הברזילאית פועלת כמנוע ריתמי
שלם. בבוסה נובה, התבנית המפורסמת של "באטידה" (batida) שפיתח ג'ואו ז'ילברטו האגדי,
הפכה לחתימת היכר של הסגנון. זהו דפוס שמשלב בין באס, הרמוניה וסינקופות, היוצר
אשליה של תזמורת קטנה בתוך גיטרה אחת..
ההרמוניה הברזילאית מושפעת עמוקות מהג'אז, אך
עם טוויסט ייחודי. האקורדים בסגנון הברזילאי עשירים בטנשנים (מתחים), תוספות
ואלטרציות. נראה שימוש נרחב באקורדים מסוג מז'ור 7, מינור 6, דומיננט 7 עם
אלטרציות (9♭, 13♭), ומעברים הרמוניים
מפתיעים שיוצרים את הצבע הייחודי של הבוסה נובה והסמבה.
המעברים ההרמוניים בבוסה נובה מתאפיינים
בתנועה כרומטית עדינה, שימוש בהרמוניה השאולה, ומהלכים שלעתים נראים כלא
קונבנציונליים אך תמיד נשמעים טבעיים ומתבקשים.
בביקוריי בריו דה ז'נרו וסאו פאולו זכיתי
ללמוד עם כמה מהמורים המובילים לגיטרה ברזילאית. במיוחד משמעותיים עבורי היו
השיעורים עם אוליסס רושה (Ulisses Rocha) ומרקו פררה (Marco Pereira), שני ענקי הגיטרה הברזילאית
המודרנית. מהם למדתי לא רק טכניקה ותיאוריה, אלא גם את הרוח האמיתית של המוזיקה
הברזילאית – היסטוריה, תרבות וסיפורים שמאחורי הצלילים.
זכור לי במיוחד שיעור עם אוליסס רושה, שהסביר
כי "לנגן בוסה נובה זה כמו לדבר – אתה צריך להכיר את השפה, להבין את ההקשר,
ולאפשר למוזיקה לנשום". מילים אלו שינו את תפיסתי לגבי המוזיקה הברזילאית.
חלק משמעותי במסע המוזיקלי שלי היה הנגינה
בשלישיית טוקאן, ההרכב הברזילאי הראשון בישראל, בו ניגנתי שנים רבות. כקבוצה
חלוצית שהביאה את צלילי הבוסה נובה והסמבה לישראל, זכינו להכרה ייחודית – עד כדי
הזמנה להופיע בברזיל עצמה.
ההופעות על אדמת ברזיל היו סגירת מעגל מרגשת
עבורי – להביא את הפירוש שלנו למוזיקה הברזילאית בחזרה למקורותיה. הקהל המקומי
קיבל אותנו בחום, והיכולת להתחבר דרך המוזיקה חוצה גבולות ותרבויות הייתה חוויה
שלא תישכח.
כיום, כאחד המורים היחידים בארץ שזכה ללמוד
בברזיל עצמה, אני חש שמחה וסיפוק להעביר הלאה לא רק את הטכניקות, אלא את הרוח
והתחושה האמיתית של המוזיקה הברזילאית. הגיטרה הברזילאית היא יותר מסך חלקיה – היא
אמנות שמשלבת היסטוריה, תרבות וביטוי אישי.
עבורי, כל תו וכל אקורד בסגנון הברזילאי הם
תזכורת לחוויות העשירות שצברתי – מהשיעורים עם המאסטרים ועד להופעות עם טוקאן על
במה בסאו- פאולו.
מוזמנים להנות מהקליפים הברזילאים שיצרתי
במהלך השנים.
